מדוע כדאי לגרוס ניירת?

איסוף ידע ומידע לארגון עולה מליונים רבים של שקלים, נפילת הידע הזה לידיים זרות עולה לארגון עשרות מיליונים. ארגונים רבים משקיעים כסף רב בהגנה על השרתים והמחשבים, אך מזניחים את נושא אבטחת המידע הקשיח (מסמכים, ניירת וכדומה). מצב בו המתחרה שלכם מקבל גישה לדו"חות הכספיים שלכם, לתוכנית העסקית, לשמות הלקוחות ושמות העובדים, למסמכי הנהלת חשבונות, למידע טכני ייחודי, מכניס את העסק שלכם לסכנה קיומית מיידית.
הדרך הקלה והמהירה ביותר של ארגון עויין להגיע ליתרון עסקי על פני המתחרה שלו, היא לחשוף את המסמכים, המידע והסודות העסקיים שלו. זה קרה בעבר וזה קורה גם היום. ריגול תעשייתי משמש קיצור דרך וכלי נפוץ מאוד לאיסוף מידע עסקי רב ערך בין ארגונים מתחרים. כדי לשמור על המידע העסקי שלך, כדי לשמור על המחזור שלך וכדי לשמור על המוניטין שלך, אתה צריך שירותי גריסה לפתיתים.

גריסת מסמכים בראי ההסטוריה

לפי ויקיפדיה גריסה של נייר היא גזירתו לרצועות דקות (ברוחב של פחות מחצי סנטימטר) או לפתיתים, לשם הפיכת הטקסט המודפס על הנייר לבלתי קריא, בדרך כלל לשם אבטחת מידע. עוד מוסיף ויקיפדיה ומזכיר שלעתים נלקח הנייר הגרוס לשריפה כדי לוודא את השמדתו, אך בדרך כלל הוא מושלך לאשפה או מועבר למיחזור. ויקיפדיה מספר שלאופן הגריסה יש חשיבות באפשרות השחזור של המסמכים הגרוסים. טרם השתלטות איראן על שגרירות ארצות הברית בטהראן, בשנת 1979, גרסו עובדי השגרירות את המסמכים הסודיים, אך לאחר ההשתלטות האיראנים לקחו את המסמכים הגרוסים, ובעמל רב שחזרו אותם. בעקבות זאת שופרו שיטות הגריסה המשמשות את הממשל בארצות הברית.

כך קרה גם בימיו האחרונים של השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה, בשנת 1989, ראשי השטאזי נתקפו בהלה וגרסו כל מסמך שעלה בידם מארכיון הארגון. עשרות אלפי שקים עמוסים בפיסות נייר הוסתרו בחופזה אך נמצאו עד מהרה. בשנת 1995 שכרה ממשלת גרמניה חברה מומחית לשחזור המסמכים. במשך 6 שנים הצליחו תריסר אנשים לשחזר מסמכים מתוך 300 שקים. לאחר מכן עתבר תהליך השחזור לעבודת לשחזור יתר 16,000 שקי המסמכים המכילים למעלה מ-33 מיליון דפים.

בשנת 2011 הכריזה DARPA, הסוכנות למיזמי מחקר ביטחוניים של מחלקת ההגנה של ארצות הברית, על תחרות לפענוח חמישה מסמכים, שנגרסו ליותר מ-10,000 פיסות. 9,000 קבוצות נרשמו לתחרות וכעבור 33 ימים זכתה בה קבוצה מסן פרנסיסקו שחבריה השקיעו קרוב ל-600 שעות אדם בפיתוח תוכנת ראייה ממוחשבת לפענוח המסמכים.

הקרדיט לויקיפדיה.

תפריט נגישות